Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 21a

קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ.

Traduction

it teaches us as Abaye answers him below.

Rachi non traduit

קמ''ל כדמשני ליה. לקמן:

Tossefoth non traduit

קמ''ל כדשני ליה. וא''ת א''כ בלא דיבור אחד נאמרו דרשינן ליה מה' לא ינקה אבל ב''ד של מטה מלקין אותו וי''ל דהשתא הדר ביה ממאי דאמר בדיבור אחד נאמרו ומיהו בירושלמי ובסיפרי מוכח בהדיא דבדיבור אחד נאמרו דקאמר התם שוא ושקר בדיבור אחד נאמרו וכן מחלליה מות יומת וביום השבת כו' וללישנא דבסמוך דאכלתי ולא אכלתי שקר ויליף מלשוא לשוא ב' פעמים איצטריך שפיר הא דבלאו אחד נאמר משום דאיכא למיפרך אדרשא דלשוא כדפריך לקמן ומאי שנא פירוש אפי' אוכל ולא אוכל נמי ומשני בפירוש ריבתה תורה כו' והיינו דבלאו אחד נאמרו כדפרישית בפ''ק (דף ג:
ד''ה בפירוש) ואיצטריך נמי דרשא דלשוא לשוא משום דלא ' נאמרו בדיבור אחד לענין שבועה אלא לענין עדות דבדברות הראשונות כתיב לא תענה ברעך עד שקר ובדברות האחרונות עד שוא אבל השתא דכתיב לשוא לשוא ילפינן שפיר ממאי דבדיבור אחד נאמרו לענין עדות דלא מרבינן אלא אכלתי ולא אכלתי:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל שֶׁקֶר, כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שָׁוְא; וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּמְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא.

Traduction

The Gemara offers an alternative resolution of the difficulty posed by the baraita: And if you wish, say that the assertion of the baraita that the prohibitions against taking an oath in vain and taking a false oath are one means: Just as one brings an offering for taking a false oath, so one brings an offering for taking an oath in vain. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who deems one liable to bring an offering for taking an oath in vain that refers to the past, just as for taking a false oath that refers to the future.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא. הא דקתני שוא ושקר אחת הן לומר לך כשם שמביא קרבן על שבועת שקר כך מביא קרבן על שוא דאכלתי ולא אכלתי ור''ע היא דמחייב במתניתין לשעבר כלהבא:

מֵיתִיבִי: אֵי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא – נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם. שְׁבוּעַת שֶׁקֶר – נִשְׁבָּע לְהַחְלִיף! אֵימָא נִשְׁבָּע וּמַחְלִיף.

Traduction

The Gemara raises an objection to Rabbi Yoḥanan’s distinction between a false oath and an oath taken in vain from a baraita: Which oath is an oath taken in vain? It is when one takes an oath to deny that which is known to people to be true. And a false oath is when one takes an oath that contradicts the past. The Gemara answers: Say, i.e., emend the baraita to say, that a false oath is when one takes an oath and subsequently contradicts it by acting otherwise.

Rachi non traduit

נשבע להחליף. לשנות את האמת בשבועתו היינו לשעבר כגון אכלתי ולא אכל לא אכלתי ואכל:

אימא נשבע ומחליף. נשבע לעשות ואחר כך החליף את דברו ולא עשה או שלא לעשות ועשה:

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' – שֶׁקֶר, וְאַזְהַרְתֵּיהּ מִ''לֹּא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר''. ''אוֹכַל'' וְ''לֹא אוֹכַל'' – עוֹבֵר בְּ''לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ''. וְאִי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם.

Traduction

§ When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he reported that Rabbi Yirmeya says that Rabbi Abbahu says that Rabbi Yoḥanan says: If one takes an oath, saying: I ate, or: I did not eat, it is a false oath if it is not true. And its prohibition in the Torah is from: ''And you shall not take an oath by My name falsely, so that you profane the name of your God; I am the Lord'' (Leviticus 19:12). If one takes an oath, saying: I will eat, or: I will not eat, and breaks his oath, he violates the prohibition: ''When a man vows a vow to the Lord, or takes an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word'' (Numbers 30:3). And which oath is an oath taken in vain? It is when one takes an oath to deny that which is known to people to be true.

Rachi non traduit

ואזהרתיה מלא תשבעו בשמי לשקר. והכי משמע בשעת שבועה לא תהא שקר דהיינו לשעבר:

לא יחל. להבא הוא דאילו לשעבר כבר החל משנשבע:

לשנות את הידוע. על האיש שהוא אשה:

אָמַר רַב פָּפָּא: הָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר; דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: אָמַר רַב עַמְרָם, אָמַר רַב יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כֹּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה – לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, וְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו; חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵימֵר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם.

Traduction

Rav Pappa said: This statement of Rabbi Abbahu, i.e., conveying the opinion of Rabbi Yoḥanan, was not stated explicitly by Rabbi Abbahu; rather, it was stated by inference. It was inferred from that which Rav Idi bar Avin says that Rav Amram says that Rav Yitzḥak says that Rabbi Yoḥanan says that Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yosei HaGelili: With regard to any prohibition in the Torah, if it is a prohibition that involves an action, one is flogged for violating it. But with regard to a prohibition that does not involve an action, one is not flogged for violating it, except in the cases of one who takes an oath, and one who substitutes a different animal for one that is consecrated to be sacrificed (see Leviticus 27:10), and one who curses another using the Divine Name (see Leviticus 19:14).

Rachi non traduit

והא דרבי אבהו. הא דא''ר ירמיה לעיל א''ר אבהו דאמר משמיה דר' יוחנן אכלתי ולא אכלתי שקר לאו בפירוש אמר ר' אבהו בהאי לישנא אלא מכללא איתמר דשמעיה ר' ירמיה לר' אבהו בחדא מילתא דאיירי בה ר' יוחנן בשבועת שקר ואוקמה רבי אבהו באכלתי ולא אכלתי מההוא כללא א''ר ירמיה משום ר' אבהו א''ר יוחנן אכלתי ולא אכלתי שקר:

ומאי כללא דאמר רב אידי כו'. ומסקנא סיפא דשמעתא וא''ר אבהו תהא באכלתי ולא אכלתי:

חוץ מנשבע ומימר ומקבל את חבירו בשם. המיוחד והא מילתא עיקרה בפ''ק דתמורה והתם מפורש טעמא דמימר ומקלל והכא נשבע לחודיה מפרש משום גררא דמכללא איתמר דר' אבהו: אי כתיב כי לא ינקה כדקאמרינן:

Tossefoth non traduit

חוץ מנשבע ומימר כו'. תימה והא ר' יוחנן אית ליה בהשוכר את הפועלים (ב''מ צ:
ושם) גבי חסמה בקול והנהיגה בקול עקימת פיו הוי מעשה וי''ל דשאני התם דבדיבור עושה מעשה שהבהמה נמנעת מלאכול והוי כמו מימר דא''ל רבי יוחנן לתנא לא תיתני מימר דבדיבור קעביד מעשה בריש תמורה (דף ג:) וא''ת והא בפ' ד' מיתות (סנהדרין סה: ושם) גבי הא דמשני לר' יוחנן דעקימת שפתיו דמגדף לא הוי מעשה משום דישנו בקול ופריך עליה מחסמה בקול והנהיגה בקול דאמר ר' יוחנן דעקימת שפתיו הוי מעשה ומאי קושיא התם משום דבדיבור קעביד מעשה וי''ל דהתם משום עדים זוממין פריך דלא חשיב להו מעשה אע''ג דמתחייב הנידון על ידם ושם מפורש יותר:

חוץ מנשבע ומימר וכו'. וא''ת וליחשוב נמי עדים זוממים ומוציא ש''ר ואע''ג דעדים זוממים קרינהו רחמנא מעשה בריש ב''ק (דף ה.) ומוציא שם רע נמי קאמר רבי יהודה גופיה בכתובות בפרק נערה (כתובות דף מו.) דאינו חייב עד שישכור עדים מ''מ חשיבי אין בהן מעשה דהא בפ''ק דמכות (דף ד:
ושם) יליף מיניה ר' יהודה בעלמא דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו וי''ל כיון דכתיב בהו מלקות בהדיא לא חש למיתנינהו א''נ אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהן חוץ והא לא תקשי דהכא קאמר רבי יהודה דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו והתם קאמר דלוקין דהכא משמיה דרבי יוסי קאמר לה:

נִשְׁבָּע מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר קְרָא: ''לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה'' – בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ.

Traduction

The Gemara asks: From where do we derive that one who takes an oath that is not true is flogged? Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: The verse states: ''You shall not take the name of the Lord your God in vain; for the Lord will not absolve of guilt he that takes His name in vain'' (Exodus 20:7). It is the heavenly court that does not absolve him; but the earthly court flogs him, and in doing so, absolves him of guilt.

Tossefoth non traduit

אמר קרא כי לא ינקה כו'. וא''ת אמאי לא נפקא לן בריש אלו הן הלוקין (מכות יג:) דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מדאיצטריך קרא בנשבע ובמקלל חבירו בשם כדאמר בריש תמורה (דף ג:) ויש לומר דדלמא לא הוה דרשינן להכי הני קראי:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: ''לֹא יְנַקֶּה'' כְּלָל? אִי כְּתִיב ''כִּי לֹא יְנַקֶּה'' – כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''כִּי לֹא יְנַקֶּה ה''' – ה' הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ.

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: Perhaps this is what the Merciful One is saying: He will not be absolved of guilt at all. Abaye answered: If it were written: For he will not be absolved of guilt, it would be as you say. Now that it is written: ''For the Lord will not absolve of guilt,'' the verse teaches that it is the Lord Who will not absolve one who takes His name in vain; but the earthly court flogs him, and in doing so absolves him of guilt.

אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת שָׁוְא, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ''לַשָּׁוְא'' ''לַשָּׁוְא'' שְׁתֵּי פְּעָמִים; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר.

Traduction

The Gemara asks: We found a source for receiving lashes for an oath taken in vain, despite the fact that no physical action was performed. From where do we derive that this is also the halakha with regard to a false oath? Rabbi Yoḥanan himself said: The verse states: ''In vain…in vain,'' twice. If the second mention is not necessary for the matter of an oath taken in vain, since it was already stated, apply it to the matter of a false oath.

וְהָוֵי בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: הַאי שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל'', וְאָכַל – לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא! וְאֶלָּא דְּאָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל'', וְלֹא אָכַל – הַאי מִי לוֹקֶה?! וְהָא אִיתְּמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם'', וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵינוֹ לוֹקֶה!

Traduction

And Rabbi Abbahu discusses this: With regard to this false oath referred to by Rabbi Yoḥanan, what are the circumstances under which one who takes it is flogged? If we say it is when he says: On my oath I will not eat, and he then ate, that is a prohibition that involves an action. And if one would rather say that he says: On my oath I will eat, and he does not eat, is one who breaks his oath like that flogged? But wasn’t it stated that with regard to one who says: On my oath I will eat this loaf today, and the day passed and he did not eat it, Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish both say he is not flogged?

Rachi non traduit

והוי בה גרסינן:

ה''ד. דאיצטריך למילף מלשוא לשוא:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה הַתְרָאַת סָפֵק, וְהַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה.

Traduction

Rabbi Yoḥanan says he is not flogged because it is a prohibition that does not involve an action, and concerning any prohibition that does not involve an action, one is not flogged for violating it. And Reish Lakish says he is not flogged because his violation of the prohibition necessarily involves an uncertain forewarning, and an uncertain forewarning is not considered a forewarning at all. Only if one is forewarned immediately prior to violating a prohibition does he receive lashes. Since not fulfilling his oath is a sin of omission, whenever the forewarning is offered, it remains uncertain whether one will fulfill the oath or not.

Rachi non traduit

התראת ספק. ספק אם יעבור על התראה אם לאו שיכול לומר עדיין יש שהות ביום ואין המתרה יכול לכוין שיעבור היום בתוך כדי דבור של התראה:

וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: תְּהֵא בְּ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי''. וּמַאי שְׁנָא? אָמַר רָבָא: בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שְׁבוּעַת שֶׁקֶר דּוֹמָה לְשָׁוְא, מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר, אַף שֶׁקֶר נָמֵי לְשֶׁעָבַר.

Traduction

In response to his own question, Rabbi Abbahu says: The case where one who takes a false oath is flogged will be where he takes an oath saying: I ate, or: I did not eat. The Gemara asks: What is different about oaths relating to the past, for which one is liable to receive lashes even though he did not perform an action, and oaths relating to the future that one violates by omission, and for which one is therefore exempt from lashes according to Rabbi Yoḥanan because it is a prohibition that does not involve an action? Rava said: The Torah explicitly extended the liability to receive lashes to one who takes a false oath that is similar to an oath taken in vain. Just as an oath taken in vain refers to the past, so too, one is liable for a false oath that refers to the past. This discussion of Rabbi Abbahu’s is the source of his inference as to the opinion of Rabbi Yoḥanan mentioned by Rav Pappa.

Rachi non traduit

וא''ר אבהו תהא. הך שבועת שקר דא''ר יוחנן דאיתרבאי מלשוא לשוא באכלתי ולא אכלתי:

ומאי שנא. הך מאוכל ולא אכל הא בכולהו לאו שאין בו מעשה נינהו:

בפירוש ריבתה תורה כו'. מדאפקיה בלשון שוא:

מה שוא לשעבר. נשבע לשנות את הידוע לאדם אף שקר דלשעבר איתרבאי למלקות ולא לשקר דלהבא ומההוא כללא א''ר ירמיה משום ר' אבהו אכלתי ולא אכלתי שקר:

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'', וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

Traduction

Rabbi Yirmeya raised an objection to the opinion of Rabbi Abbahu from a mishna (27b): If one says: On my oath I will not eat this loaf, and then says: On my oath I will not eat it, and then again: On my oath I will not eat it, and he subsequently ate it, he is liable only once. This is the oath on an utterance for which one who violates the prohibition intentionally is liable to receive lashes and one who violates it unwittingly is liable to bring a sliding-scale offering.

Rachi non traduit

שבועה שלא אוכלנה. לקמן מפרש בפירקין למה לי למינקט תלת שבועות:

אינו חייב אלא אחת. דאין שבועה חלה על שבועה דכיון דנשבע שבועה ראשונה הוה לה שבועה שניה לקיים את המצוה ותנן במתניתין דפטור:

זוֹ הִיא – לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' – דְּלָא לָקֵי?

Traduction

Rabbi Yirmeya asks: When the mishna says: This is the oath on an utterance, it is to exclude what? Is it not to exclude the case of one who takes an oath relating to the past, saying: I ate, or: I did not eat, thereby indicating that he is not flogged?

לָא, לְמַעוֹטֵי ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' מִקָּרְבָּן – זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אֲבָל ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' לָא. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא; אֲבָל מִילְקָא לָקֵי.

Traduction

The Gemara responds: No. It serves to exclude one who takes an oath saying: I ate, or: I did not eat, from liability to bring an offering. The Gemara explains: This is the oath on an utterance for which one who violates it unwittingly is liable to bring a sliding-scale offering. But if one takes an oath saying: I ate, or: I did not eat, then no, one does not bring an offering. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who says: One is liable to bring an offering only for breaking oaths relating to the future, but one is flogged even for false oaths relating to the past.

Rachi non traduit

לא למעוטי מקרבן. וזו היא אשגגתה קאי:

זו היא דעל שגגתה קרבן. אבל שבועה לשעבר ליתא בקרבן ור' ישמעאל היא דאמר במתני' אינו חייב אלא על העתיד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source